ראי ראי שעל הקיר: כמה מילים על סריגת ראי

הצילומים: מתוך עבודותיה הנפלאות של האמנית ראניה חסאן

למי שלא מכיר או יודע, אני סורגת קצת מוזר: קודם אני סורגת שורת ימין, ואז איני מסובבת את המסרגה לסריגת שמאל, אלא ממשיכה לסרוג שמאל כשחזית ימין מופנית לכיוון שלי. למעשה, אני סורגת בשתי ידיים. איני זוכרת מתי התחלתי לסרוג כך, אבל זה היה די מזמן והטכניקה הזו השתרשה אצלי, והיא מאפשרת לי לסרוג מאוד מהר, מבלי להתעסק עם הפיכת כיוון הסריגה כל הזמן.

מי שראה את סרטוני הסריגה שלי ודאי הבחין בתופעה המשונה, ואחת מאלו שהבחינו היא תמי, מנויית בלוג נחמדה, שכתבה לי כי גם היא סורגת כמוני. באחרונה תמי הפנתה אותי לסרטון המדגים את הטכניקה של סריגה מבלי להפוך את המסרגות, טכניקה שמכונה (כך מתברר) "סריגת ראי".

קודם כל, מאוד החמיא לי לגלות שהסריגה הנורמלית והרגילה שלי היא סוג של סטיה שמלמדים עליה ב"בית ספר לסריגה", וכי יש מעט מאוד אנשים שסורגים כמוני כדרכם הטבעית. שנית, שמחתי לגלות שהטכניקה הזו מומלצת מאוד, ולכן אני משתפת אתכם בסרטון ששלחה לי תמי. אני רק חייבת לציין כי טכניקת הסריגה שלי מעט שונה מזו שבסרטון: אני לא מלפפת את הצמר על המסרגה כשאני סורגת את השמאל בחזרה. אני "אוספת" את הצמר עם המסרגה כאילו אני סורגת קרושה. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל השיטה שלי הרבה יותר מהירה.

אגב כך, אני ממליצה להרשם לערוץ של סטייסי ביו טיוב. הסרטונים שלה הם הברורים והיפים ביותר שאפשר למצוא היום היא מצלמת מלמעלה בזווית ברורה, הצילומים נקיים ובהירים, ההסברים נהירים ומאירי עיניים – ובקיצור: רוצו להרשם. אז תודה רבה לתמי, ואגב כך, אני תמיד שמחה כשאתם כותבים לי.

ועוד משהו: כבר המלצתי לכם להציץ באתר המיוחד של האמנית ראניה חסאן, אשר צילומי עבודותיה מקשטים את הפוסט הזה. אני מוצאת שהעבודות שלה מדהימות, והן מזכירות לי מאוד את העבודות של הצייר מ.ק. אשר, שנהג לצייר אובייקטים ריאליסטים היוצאים מן הדף והיוצרים סוג של בלבול חושי בין המציאות ובין הדימיון (כמו ציור הידיים המפורסם בו יד מציירת יד, או ציור הלטאות היוצאות והחוזרות אל הדף).

זו הייתה אתנחתא קלה על אמנות ויצירה…

שלכם באהבה,

רות האפרתי (צמרל'ה)